סמל

סמל, במשמעותה היסודית של המילה, הוא ייצוג של מושג או כמות כלשהו, כלומר, רעיון, חפץ, איכות וכו'. במובן פסיכולוגי או פילוסופי, כל התפישות הן סמליות מטבען וייצוגן של התפישות הללו הוא פשוט כלי אלגורי למשמעות סמלית.

סמל
סמלים של דתות שונות
סמל, במשמעותה היסודית של המילה, הוא ייצוג של מושג או כמות כלשהו, כלומר, רעיון, חפץ, איכות וכו'. במובן פסיכולוגי או פילוסופי, כל התפישות הן סמליות מטבען וייצוגן של התפישות הללו הוא פשוט כלי אלגורי למשמעות סמלית.

שפה מדוברת, למשל, מורכבת מכלים צליליים ברורים לייצוג מושגים סמליים - מילים - שמאורגנים בסדר שמוסיף בעצמו להבנת המשמעות.

טבעם של סמלים
סמל יכול להיות חפץ גשמי שצורתו או מקורו מקושרים, מטבעם או מכוח המסורת, לדבר אותו הוא מייצג; לדוגמה, מגן דוד הוא הסמל העיקרי, כיום, של היהדות, והצלב הוא הסמל העיקרי של הנצרות.

סמל יכול גם להיות תמונה מקובלת, פחות או יותר, או פרט של תמונה, או אף תבנית או צבע: לדוגמה, עלה הזית הוא סמל מקובל לשלום, ההילה היא סמל מקובל לקדושה בנצרות, והצבע האדום משמש לעתים קרובות כסמל לתנועות סוציאליסטיות.

לעתים קרובות יותר, סמל הוא שלט מודפס או כתוב, שלא מייצג צליל כלשהו. כך, סמלים מתמטיים כמו π או מייצגים כמויות או פעולות, € או ₪ מייצגים יחידות כלכליות, וכן הלאה.

סמל יכול להיות גם ישות לא-ממשית, כמו צליל, מילה או מחווה. לצלצול גונג, או לצליל פטישו של שופט, יש משמעות מקובלת בהקשרים מסוימים; קידה היא אמצעי מוכר להבעת כבוד. למעשה, כל מילה בשפה טבעית היא סמל למושג כלשהו או ליחס כלשהו בין מושגים.

במקרים מסוימים הסמל מורכב משילוב של רכיבים אלו, כך למשל שלטי מר"צ היו בירוק מכיוון שמפלגת שינוי שהייתה ממקימותה יוצגה על ידי צבע זה, בעוד האותיות עצמן הביעו את שתי המקימות האחרות (מפ"ם ור"צ).

סמלים יכולים להיות גם אדם (לרוב מנהיג) או מקום קדוש. למרות שלעיתים קרובות נעשה שימוש ציני בסמלים מסוגים אלו, הרי הם קיימים בהחלט.

סמל מוכר בדרך-כלל רק בתוך תרבות, דת, או חברה מסוימת, לעיתים יש סמלים החורגים מגבולות אלו אולם למעשה אין סמלים אוניברסליים.

לעתים משתנה משמעות הסמל בין תרבות לתרבות כך נחשב צלב הקרס למסמל הנאציזם בעולם המערבי, אך לעומת זאת במזרח הרחוק הוא מסמל מזל טוב.

במקרים מסוימים, סמליו של ארגון או של דת משתנים. כך למשל השתנה הסמל הקדום של הנצרות - הדגים לצלב עם התנצרות האימפריה הרומית.

סמלים יכולים להיות מיוצרים באופן מלאכותי (על ידי בדיקה בסקר, על ידי הצבעה או על ידי החלטה של מי שהם שייכים לו) כמו למשל הסמל של ויקיפדיה או להתפתח באופן טבעי, למשל מגן דוד כסמל היהדות התפתח במהלך מאות שנים עד שהפך לסמל המרכזי של היהדות במאות האחרונות.

שימוש בסמלים
ככל הידוע, היכולת של בני האדם לתמרן בסמלים מאפשרת להם לחקור את יחסי הגומלין בין רעיונות, תפיסות ואיכויות - הרבה מעבר לחקירות להן מסוגל כל מין אחר על כדור הארץ. מדע הסמיוטיקה חוקר סמלים ומערכות סמלים באופן כללי; סמנטיקה עוסקת במשמעותן העיקרית של מילים.

יצירות ספרותיות מוערכות לעתים בשל שימושן המיומן בסימבוליזם, כלומר, שימוש במילים, משפטים ומצבים על מנת לעורר רעיונות ורגשות מעבר לפירושן הפשוט; שימושים כאלו הם נושאי המחקר של סמיוטיקה ספרותית. כתבים דתיים ומטאפיזיים ידועים גם הם בשימושם בסימובליזם איזוטרי. גם כתבים אלכימיים עשו שימוש נרחב בסמלים עבור תהליכים רוחניים וכימיים (אותם הם ראו כסמלים אחד של השני). פירושם של חלומות כסמלים לנסיונו של האדם הוא מעמודי התווך בפסיכואנליזה פרוידיאנית ובפסיכולוגיה אנליטית יונגיאנית.

במתמטיקה יש שימוש נרחב בסמלים כמו חיבור, חיסור, אינטגרל, סימון קבוצה וכדומה. בעקבות המתמטיקה משתמשים גם המדעים המדויקים בסמלים ואלו וגם באחרים (למשל הסמלים שמייצגים יסודות בכימיה).

גם עולם הפרסום עושה שימוש נרחב בסמלים שונים, לעיתים קרובות מחוץ להקשר המקורי שלהם על מנת לקדם את הפרסום.

בדומה לפרסומאים, פוליטיקאים נוטים להשתמש בסמלים ("שלום", "ביטחון", "עוני") בשביל לשכנע את המצביעים לתמוך בהם.